האינטרנט של הדברים: הפוטנציאל הגדול למפתחים בתחום הגנת הסייבר

האינטרנט של הדברים והחידושים שהוא מביא עמו יוצרים פוטנציאל גדול למפתחים ישראלים, אך גם טומן בחובו קשיים לא מעטים שיש לתת עליהם את הדעת.

ד"ר כפיר לוצאטו, עורך פטנטים ונשיא | קבוצת לוצאטו

האינטרנט של הדברים (או, כפי שהוא קרוי בלעז, IoT או Internet of Things) מצית את דמיוננו ביחס לשליטה שאנחנו עומדים לקבל על חפצינו. אך לא תמיד אנו מודעים לכך שהמחיר הוא ויתור כמעט מוחלט על פרטיותנו ובמקרים רבים, על ביטחוננו האישי.
לפי חברת המחקר Gartner, כבר בשנת 2017 יהיו בעולם יותר מכשירים מחוברים לאינטרנט מאשר בני אדם. מכשירים אלה יכללו מידע על פרטים אישיים מאד שלנו, וחלקם אף יקליטו או יצלמו אותנו ללא ידיעתנו. הדבר מצריך הטמעת פתרונות סייבר על מכשירי הקצה. פתרונות אלה הם, באופן טבעי, מבוססי תוכנה וקבלת הגנה פטנטית על אמצאות בתוכנה בארה"ב, שהיא השוק העיקרי למפתחים ישראליים, מחייבת עמידה בקריטריונים שנקבעו בפסיקה של בית המשפט העליון הקובעים שאמצאה בתחום המחשוב אינה כשירה להגנה בפטנט אם היא (1) מתייחסת ל"רעיון אבסטרקטי", ו-(2) אינה מוסיפה "תוספת משמעותית" לאותו רעיון אבסטרקטי. 
עמידה בתנאים אלה מחייבת את מבקשי הפטנטים לעבוד בצורה מעמיקה ורצינית יותר מכפי שחלקם היו רגילים לעשות עד כה.
IoT איננו דבר אחיד. קיימות פלטפורמות שונות שהן בעלות פגיעוּת שונה, והפונקציות שמכשיר צריך למלא חושפות אותו לסכנות שונות. אין דינו של מקרר חכם כדין קוצב לב מושתל, למשל, ורמת הסיכון לביטחוננו האישי שנגרמת מכל אחד מהם, שונה.  על כן, פתרונות לבעיות ייחודיות של כל פלטפורמה עשויות במקרים רבים להיות בעלות ערך כלכלי רב ותהיינה כשרות לפטנט תחת כל הגדרה.
 

לערוץ 90 שניות לחץ כאן>>